סקירה מקצועית על טויוטה היילנדר – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

ברוכים הבאים לפורטל הרכב של BatteryKing! היום אנחנו צוללים לעומק של רכב שטח גדול במיוחד, כזה שתוכנן במקור לחופי אמריקה הצפונית הרחבים, אבל מצא את מקומו גם בכבישים הצפופים והמשפחתיים של ישראל. קבלו את הטויוטה היילנדר (Toyota Highlander). ג’יפון ענק שמתיימר להיות פתרון אידיאלי למשפחות גדולות שמחפשות שילוב של מרווח, נוחות, בטיחות וכן, גם קצת חיסכון בדלק – תודות ליחידת ההנעה ההיברידית שהיא גולת הכותרת שלו בשוק המקומי.

ההיילנדר הוא שחקן ותיק למדי בסצנת ה-SUV הגדולים בעולם, והדור הנוכחי (שנחת אצלנו לפני מספר שנים ועבר עדכונים קלים מאז) ממוצב בחלק העליון של קטגוריית רכבי הפנאי 7 מקומות. הוא יושב מעל הראב 4 בפורטפוליו של טויוטה ומהווה את הדגם הגדול ביותר שהיצרן היפני משווק כאן באופן סדיר (אם לא מחשיבים את הנד קרוזר שהוא סיפור אחר לגמרי). המטרה שלו ברורה: להציע אלטרנטיבה מרווחת וחסכונית יחסית (לגודלו) למשפחות ישראליות שגדלות או פשוט זקוקות למקום לכולם, כולל חברים או סבא וסבתא מדי פעם.

בשוק הישראלי, ההיילנדר מתמודד מול שורה של מתחרים לא פשוטים. ביניהם נמנים רכבים פופולריים כמו יונדאי סנטה פה, קיה סורנטו וסקודה קודיאק. כל אחד מהמתחרים האלה מציע חבילה מעט שונה מבחינת מיצוב, מחיר, ואפשרויות הנעה (חלקם מגיעים גם עם מנועי בנזין או דיזל קונבנציונליים, חלקם עם אופציות פלאג-אין היברידיות). ההיילנדר בוחר אסטרטגיה ברורה של היברידיות מלאה (לא פלאג-אין, שימו לב!), בטיחות אקטיבית עשירה, ומוניטין האמינות של טויוטה. קהל היעד שלו הוא בראש ובראשונה משפחות עם שלושה ילדים ומעלה, או כאלה שמארחות הרבה וזקוקות לשני מושבים נוספים זמינים בשורה השלישית, שמחפשות רכב בטוח, נוח, וחסכוני יחסית לנסיעות ארוכות ויומיומיות.

בסקירה המקיפה הזו, נפרק את הטויוטה היילנדר לגורמים. נתחיל בעיצוב מבחוץ ומבפנים, נצלול לפרטי האבזור והטכנולוגיה, נבחן את הביצועים ויחידת ההנעה ההיברידית המרכזית, נדבר על צריכת דלק (ונסביר למה המונח הזה רלוונטי גם לרכב היברידי), נתייחס לחווית הנהיגה והתנהגות הכביש, נצלול לעומק נושא הבטיחות ומערכות העזר לנהג (ונדבר על מבדקי בטיחות רשמיים), נבחן את נושא המחירון, רמות הגימור והאחריות בישראל, נסכם את היתרונות והחסרונות המרכזיים, נבצע השוואה קצרה למתחרים, ולבסוף, ניתן את פסק הדין שלנו: האם כדאי לקנות טויוטה היילנדר ב-2025? האם הוא עומד בציפיות? ומה אומרות חוות דעת גולשים שכבר רכשו אותו? הישארו איתנו.

II. עיצוב חיצוני

הטויוטה היילנדר לא מנסה להמציא מחדש את גלגל העיצוב, ובאופן כללי הוא משדר מראה קשוח, נוכח ושמרני יחסית. הוא גדול, זה בטוח. המידות שלו (אורך של כ-4.95 מטר, רוחב כ-1.93 מטר) ממקמות אותו בחלק הגדול של קטגוריית ה-SUV 7 מקומות, והוא בהחלט תופס מקום על הכביש. הנוכחות הזו מעניקה תחושה של ביטחון ויציבות, משהו שקהל היעד שלו נוטה להעריך.

בחזית, ההיילנדר מאמץ את שפת העיצוב העדכנית יותר של טויוטה, אך בפרשנות “שרירית”. הגריל הגדול והרחב, עם סמליל טויוטה במרכזו (שמכיל גם את רדאר מערכות הבטיחות האקטיביות), נראה דומיננטי ומוקף במסגרת כרום בחלק מרמות הגימור. פנסי ה-LED הצרים והזוויתיים נמתחים לאחור ומעניקים מראה מודרני יותר. הפגוש הקדמי משלב כונסי אוויר ופסי קישוט, ומשלים מראה חזית רציני ועסקי.

מבט מהצד מגלה צללית ארוכה עם קו מותניים בולט שעולה כלפי מעלה לכיוון החלק האחורי. בתי הגלגלים מודגשים וגדולים, ומכילים חישוקים בגדלים שונים, לרוב 18 או 20 אינץ’, בהתאם לרמת הגימור. עיצובי החישוקים נעים בין שמרני לספורטיבי יותר. קו הגג ישר יחסית עד קורה C, מה שמבטיח מרווח ראש נאה לנוסעים מאחור. הדלתות גדולות ורחבות, ומקלות על הכניסה ויציאה, גם לשורה השלישית (עד כמה שזה אפשרי ברכב כזה).

החלק האחורי שומר על אותו קו עיצובי פונקציונלי. פנסי ה-LED האחוריים רחבים ונמשכים אל תוך דלת תא המטען. הספוילר הקטן בראש דלת תא המטען מוסיף נגיעה ספורטיבית קלה, וצמד יציאות המפלט (דמה או אמיתיות, תלוי בדגם) בפגוש משלימים את המראה. בסך הכל, העיצוב החיצוני של ההיילנדר הוא אבולוציה על פני מהפכה. הוא לא יסובב ראשים בגלל דרמה עיצובית, אבל הוא בהחלט משדר כוח, יציבות ומוכנות למשימות משפחתיות מגוונות. בהשוואה למתחרים מסוימים כמו סנטה פה המעודכן (שקיבל מראה יותר מודרני ומרובע) או קודיאק האלגנטי, ההיילנדר נראה אולי מעט שמרני יותר, אך הקשיחות והנוכחות שלו על הכביש הן בהחלט נקודת זכות.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח

כמו מבחוץ, גם תא הנוסעים של ההיילנדר מכוון בראש ובראשונה לפונקציונליות ונוחות, עם נגיעות מודרניות אך ללא דרמות עיצוביות מיוחדות. האווירה הכללית נעימה ומסודרת, ומשדרת תחושה של רכב שמיועד למשפחות. הקונספט העיצובי די שמרני, עם קווים אופקיים שיוצרים תחושה של רוחב ומרחב.

איכות החומרים בהיילנדר טובה ברוב חלקי תא הנוסעים, אך היא לא בהכרח בחוד החנית של הקטגוריה, במיוחד בהשוואה למתחרים אירופאיים מסוימים. יש שימוש נרחב בפלסטיק רך בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות, וישנם גם דיפונים דמויי עץ או אלומיניום המוסיפים קצת עניין. בחלקים התחתונים ובאזורים נסתרים יותר ניתן למצוא פלסטיק קשיח יותר, אך איכות ההרכבה הכללית מרגישה מוצקה ועמידה – משהו שמתאים למוניטין האמינות של טויוטה וחשוב במיוחד ברכב משפחתי שעובר שימוש יומיומי אינטנסיבי.

הנדסת האנוש טובה ברובה. טויוטה נשארה נאמנה לכפתורים פיזיים עבור פונקציות מרכזיות כמו בקרת אקלים ושליטה על עוצמת השמע, וזה מקל מאוד על התפעול תוך כדי נהיגה. המסך המרכזי של מערכת המולטימדיה ממוקם גבוה ונגיש יחסית. לוח המחוונים הדיגיטלי (בחלק מרמות הגימור) ברור ומספק שפע מידע. הראות החוצה טובה יחסית הודות לחלונות הגדולים ותנוחת הישיבה הגבוהה, אם כי הקורה האחורית רחבה ועלולה להפריע מעט לשדה הראיה לאחור, מה שהופך את מצלמות החניה והחיישנים (שקיימים כסטנדרט) להכרחיים.

מושבי ההיילנדר נוחים ותומכים, גם בנסיעות ארוכות. המושבים הקדמיים לרוב מציעים כיוונון חשמלי, חימום ואף אוורור (ברמות הגימור הגבוהות). השורה השנייה מציעה מרווח מצוין לרגליים ולראש, והיא ניתנת להזזה על מסילה ואף לכוונון זווית משענת הגב, מה שמאפשר גמישות בהקצאת המקום בין השורה השנייה לשלישית. המושבים עצמם רחבים ונוחים לישיבה של שלושה מבוגרים (אם כי זה יהיה מעט צפוף כמובן). הכניסה לשורה השלישית סבירה יחסית לגודל הרכב; המושבים בשורה השנייה זזים ומתקפלים כדי ליצור מעבר, אך זה עדיין מצריך התכופפות וזריזות מסוימת.

המרווח בשורה השלישית מתאים בעיקר לילדים או מבוגרים לנסיעות קצרות. מרווח הברכיים תלוי במיקום השורה השנייה, ומרווח הראש סביר. זו לא שורה שלישית מרווחת כמו במיניוואן ייעודי, אבל היא בהחלט שימושית יותר מרכבי 7 מקומות קטנים יותר. נקודות עיגון לכיסאות בטיחות (ISOFIX) לרוב קיימות בשורה השנייה ואף בשורה השלישית בחלק מהדגמים, מה שהופך אותו לרכב משפחתי רב-תכליתי.

תא המטען של ההיילנדר משתנה דרמטית בהתאם לשימוש בשורה השלישית. כשהשורה השלישית בשימוש, נפח תא המטען קטן למדי (מעט יותר מ-300 ליטר), מספיק אולי לשקיות סופר או מזוודות קטנות בלבד. קיפול השורה השלישית מגדיל את הנפח משמעותית (למעלה מ-800 ליטר), וקיפול גם של השורה השנייה יוצר חלל עצום (מעל 1900 ליטר). סף ההטענה גבוה יחסית, כצפוי ברכב שטח, אך הפתח רחב ונוח. יש פתרונות אחסון קטנים נוספים בתא המטען ואף מקום אחסון נסתר מתחת לרצפה (לרוב עבור כיסוי מטען או ערכת תיקון תקר).

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה

בגזרת הטכנולוגיה והאבזור, ההיילנדר מציע חבילה מודרנית למדי, אם כי לא בהכרח בחוד החנית בהשוואה למתחרים מסוימים, במיוחד ברמות הגימור הבסיסיות יותר. המערכת המרכזית היא מערכת המולטימדיה של טויוטה, לרוב עם מסך מגע בגודל 8 או 12.3 אינץ’, בהתאם לרמת הגימור. איכות התצוגה סבירה, אך לא תמיד החדה או הבהירה ביותר בשוק. מהירות התגובה לנגיעות סבירה גם היא, אם כי לפעמים נרשמת השהיה קלה. מבנה התפריטים הגיוני יחסית וקל להתמצאות אחרי זמן קצר.

מערכת ההפעלה של טויוטה (לרוב גרסה מתקדמת של Toyota Touch) משולבת עם תמיכה בקישוריות סמארטפונים, לרוב Apple CarPlay ו-Android Auto. בחלק מהדגמים הקישוריות קווית בלבד, ובאחרים היא אלחוטית, מה שמשפר משמעותית את נוחות השימוש. קיים גם עוזר קולי מובנה, שתפקודו משתנה ולעיתים קרובות עדיף להשתמש בעוזר הקולי של הסמארטפון המחובר (דרך CarPlay או Android Auto).

לוח המחוונים עשוי להיות אנלוגי עם מסך מידע קטן במרכזו ברמות הגימור הבסיסיות, או דיגיטלי מלא (בגודל דומה למסך המולטימדיה, למשל 12.3 אינץ’) ברמות הגימור הגבוהות. הלוח הדיגיטלי מאפשר תצוגה של שפע מידע, כולל נתוני נסיעה, מצב המערכת ההיברידית, הנחיות ניווט (אם מחובר), ואף תצוגה מינימלית של מערכות בטיחות. אפשרויות ההתאמה האישית סבירות, אך פחות מגוונות מאשר אצל חלק מהמתחרים.

מערכת השמע הסטנדרטית מספקת איכות סאונד סבירה לרוב האנשים, אך ברמות הגימור הגבוהות מוצעת לעיתים קרובות מערכת שמע פרימיום מבית JBL, שמעניקה צליל עשיר ומדויק יותר ומשפרת משמעותית את חוויית ההאזנה. אבזור נוחות מרכזי נוסף שמוצע בהיילנדר, לרוב כסטנדרט או כאופציה ברמות הגימור הגבוהות שנמכרות בישראל, כולל בקרת אקלים מפוצלת (לרוב תלת-אזורית, כולל שליטה לנוסעים מאחור), חימום ואוורור למושבים הקדמיים, חימום למושבים האחוריים, גג שמש פנורמי, כניסה והנעה ללא מפתח, דלת תא מטען חשמלית (עם אפשרות פתיחה ללא מגע יד ברמות הגבוהות), ואף תצוגה עילית (HUD) על השמשה הקדמית ברמות הגימור המאובזרות ביותר.

חשוב לציין שהאבזור הספציפי משתנה בהתאם לרמת גימור המשווקת בישראל. יבואנית טויוטה נוטה להציע חבילות אבזור קבועות שמגלמות שילוב מסוים של נוחות, טכנולוגיה ובטיחות. בדרך כלל, רמות הגימור הגבוהות יותר יכללו את כל המרעין בישין הטכנולוגיים, בעוד שרמות הגימור הבסיסיות יותר יסתפקו בפחות פינוקים, אך עדיין יציעו את המערכות ההיברידיות והבטיחות האקטיבית המתקדמות.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה

כפי שכבר הזכרנו, הטויוטה היילנדר המשווק בישראל מגיע כיום כמעט אך ורק עם יחידת הנעה היברידית מלאה (Self-Charging Hybrid, לא פלאג-אין). זוהי יחידה ותיקה ומוכחת של טויוטה, המשלבת מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטר (4 צילינדרים) הפועל במחזור אטקינסון, יחד עם שני מנועים חשמליים (אחד קדמי ואחד אחורי בדגמי ההנעה הכפולה). ההספק המערכתי הכולל עומד על כ-248 כוחות סוס (PS), ונתון המומנט המשולב אינו מוצהר באופן רשמי בשיטה המקובלת, אך התחושה בנהיגה היא שיש מספיק כוח זמין.

ההספק הזה מועבר לגלגלים (קדמיים או ארבעתם, תלוי ברמת הגימור) דרך גיר אוטומטי רציף (CVT – Continuously Variable Transmission), שטויוטה קוראת לו E-CVT. מדובר בעצם במערכת יפנית גאונית שמשלבת מנועים חשמליים, מנוע בנזין וגלגלי שיניים פלנטריים כדי לדמות פעולת גיר אוטומטי, אך ללא הילוכים פיזיים במובן המסורתי. התוצאה היא העברת כוח חלקה ורציפה, ללא \”מדרגות\” של העברת הילוכים, מה שתורם לנוחות הנסיעה. עם זאת, תחת תאוצה מלאה, מערכת ה-CVT עלולה לגרום למנוע הבנזין לעלות לסל”ד גבוה וקבוע, מה שיוצר צליל אחיד וחזק יחסית, תופעה הידועה כ”אפקט הקטנוע”, שאולי פחות נעימה לחלק מהנהגים.

נתון התאוצה הרשמי מ-0 ל-100 קמ”ש עומד על כ-8.3 שניות. זה לא הופך את ההיילנדר לרכב ספורטיבי, אבל זה בהחלט מספיק בהחלט לעקיפות בטוחות ולהשתלבות מהירה בתנועה, גם כשהרכב עמוס בנוסעים ומטען. תחושת הכוח זמינה בעיקר הודות לעזרת המנועים החשמליים שמעניקים דחיפה מיידית בתחילת התנועה ובתאוצות ביניים במהירויות נמוכות ועירוניות. בנהיגה בין-עירונית, המערכת ההיברידית שומרת על קצב טוב ומרגישה נינוחה.

ועכשיו, למה שרבים מחפשים: צריכת דלק. למרות שמדובר ברכב היברידי, המונח “צריכת דלק” עדיין נפוץ מאוד בחיפוש אחר נתונים על רכב מחושמל, והוא למעשה מתייחס ליעילות בצריכת אנרגיה, בין אם היא מגיעה מבנזין או מחשמל. נתוני יצרן לפי תקן WLTP עבור ההיילנדר ההיברידי נעים סביב 14-15 ק”מ לליטר (או 6.7-7.1 ליטר ל-100 ק”מ). בנהיגה בעולם האמיתי בישראל, צריכת הדלק הריאלית תהיה כמובן נמוכה יותר ותלויה מאוד בסגנון הנהיגה ותנאי הדרך. בנהיגה עירונית שקטה או בפקקים, בהם המערכת ההיברידית מנצלת את המנועים החשמליים ואת אגירת האנרגיה מול הבלמים (רגנרציה), ניתן להגיע לנתונים מצוינים יחסית לגודל הרכב, לעיתים אפילו קרוב ל-12-13 ק”מ לליטר. בנהיגה בין-עירונית מהירה או תחת עומס, צריכת הדלק עשויה לעלות ולנוע סביב 9-10 ק”מ לליטר. בממוצע משולב, צפו לנתון ריאלי של סביב 10-11 ק”מ לליטר. זה אולי לא נשמע מהפכני, אבל לרכב 7 מקומות בגודל ומשקל כזה, זו צריכה טובה משמעותית בהשוואה למנועי בנזין או דיזל קונבנציונליים ללא סיוע היברידי.

השוואה של עלות הנסיעה בין רכב היברידי כזה לרכב בנזין דומה בגודלו תלויה כמובן במחיר הדלק ומחיר החשמל. נכון לאפריל 2025, מחיר הדלק עדיין מהווה פקטור משמעותי, וצריכת דלק טובה יותר מתורגמת לחיסכון ממשי בהוצאות השוטפות. יחידת ההנעה ההיברידית של ההיילנדר מתוכננת ליעילות ולא לביצועים ספורטיביים, והיא אכן מספקת יתרון משמעותי בצריכת דלק בהשוואה לרכבי בנזין גדולים לא היברידיים. היא גם תורמת לתנועה חלקה ושקטה יותר במהירויות נמוכות הודות ליכולת לנוע על חשמל בלבד למרחקים קצרים.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי)

חשוב להבהיר נקודה מהותית לגבי הטויוטה היילנדר המשווק בישראל נכון לאפריל 2025: זהו רכב היברידי מלא (Self-Charging Hybrid), ולא רכב פלאג-אין היברידי (PHEV) או רכב חשמלי מלא (BEV). המשמעות היא שאין לו צורך בטעינה חיצונית משקע או עמדת טעינה. הסוללה ההיברידית הקטנה יחסית נטענת באופן אוטומטי תוך כדי נסיעה – על ידי מנוע הבנזין ובעיקר על ידי מערכת הבלימה הרגנרטיבית (שממירה את אנרגיית הבלימה לאנרגיה חשמלית ואוגרת אותה בסוללה).

לכן, סעיף זה המתייחס לקצבי וזמני טעינה אינו רלוונטי ישירות לטויוטה היילנדר ההיברידי. אין לו מחבר טעינה חיצוני, ואין צורך להתעסק עם עמדות טעינה ציבוריות או ביתיות כדי להניע אותו. זהו יתרון משמעותי עבור נהגים רבים שאינם מעוניינים או אינם יכולים (למשל, עקב היעדר חניה פרטית עם נקודת חשמל) להתמודד עם נושא הטעינה של רכב פלאג-אין או חשמלי. התדלוק מתבצע בתחנת דלק רגילה, כמו כל רכב בנזין אחר.

אף על פי שהמונח “צריכת אנרגיה” רלוונטי יותר לרכב חשמלי טהור (שמבוטא בקוט”ש ל-100 ק”מ), וצריכת הדלק היא המונח הנפוץ יותר עבור רכב היברידי (שמבוטא בק”מ לליטר או ליטר ל-100 ק”מ), היתרון ההיברידי של ההיילנדר הוא ביכולת לחסוך בדלק לעומת רכב בנזין דומה. ה”אנרגיה” החשמלית שהוא מנצל מגיעה ממקורות פנימיים (בלימה רגנרטיבית ומנוע בנזין) ולא מחייבת חיבור חיצוני. לכן, אין לו את הטווח החשמלי המורחב של רכב פלאג-אין, אך מצד שני הוא חוסך את הצורך בטעינה יומיומית.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש

חווית הנהיגה בטויוטה היילנדר מכוונת בבירור לנוחות ונינוחות. זו לא מכונת נהיגה ספורטיבית, אלא רכב שתוכנן לבלוע קילומטרים ולשנע משפחות בנוחות ובבטחה. נוחות הנסיעה היא לרוב נקודת זכות משמעותית של ההיילנדר. המתלים מכוילים על הצד הרך, מה שמאפשר לרכב לשכך היטב שיבושים ומהמורות בכביש, במיוחד בתוך העיר ובמהירויות נמוכות. בכבישים משובשים יותר, ההיילנדר מטפל היטב ברוב המפגעים, אם כי מדי פעם זעזועים חזקים יותר עלולים לחדור לתא הנוסעים, במיוחד עם חישוקי 20 אינץ’.

רמת בידוד הרעשים טובה בהחלט. רעשי כביש ורעשי רוח מבודדים היטב גם במהירויות בין-עירוניות גבוהות. רעש המנוע, כפי שצוין בסעיף הביצועים, עלול להפוך לדומיננטי תחת עומס או תאוצה חזקה עקב פעולת ה-CVT, אך בנהיגה רגועה ושיוט, יחידת ההנעה ההיברידית שקטה מאוד ולעיתים קרובות מאפשרת נסיעה על חשמל בלבד, מה שתורם משמעותית לשקט בתא הנוסעים.

בגזרת ההתנהגות הדינמית, ההיילנדר צפוי וצייתן, אך לא מרגש. ההיגוי קל למדי ומנותק יחסית, חסר משוב מהכביש, אך זה מקל על התמרון בעיר ובתנועה איטית. אחיזת הכביש טובה ברוב המצבים, והרכב מרגיש יציב ובטוח גם בפניות. עם זאת, זוויות גלגול בפניות חדות מורגשות, כצפוי מרכב גבוה וכבד שכזה. ההיילנדר לא מזמין נהיגה ספורטיבית, והוא מעדיף קצב רגוע ונינוח. מערכת הבלמים יעילה ומספקת, ומשולבת עם מערכת הרגנרציה של האנרגיה ההיברידית, מה שמעניק תחושת בלימה מעט שונה מרכב בנזין רגיל, אך קל להתרגל אליה במהירות.

קלות התמרון בעיר סבירה בהתחשב במימדיו הגדולים. רדיוס הסיבוב אינו קטן במיוחד, אך מצלמות החניה (קדמית ואחורית, לעיתים גם מבט 360 מעלות ברמות הגבוהות) וחיישני החניה מקלים משמעותית על כניסה ויציאה מחניות צפופות. בסיס הגלגלים הארוך תורם ליציבות הכיוונית במהירויות גבוהות, וההיילנדר מרגיש נטוע ובטוח על הכביש המהיר.

היעדר גיר מסורתי עם הילוכים קבועים, ובמקומו השימוש ב-CVT, משפיע על חווית הנהיגה בכך שהוא מבטל את תחושת העברת ההילוכים ואת ההאצה ה”צעד-אחר-צעד” המוכרת. במקום זאת, התאוצה ליניארית וחלקה, מה שמתאים לאופי המפנק והנינוח של הרכב, אך עלול להיות פחות מספק למי שמחפש תחושה דינמית וספורטיבית יותר מאחורי ההגה.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג

נושא הבטיחות הוא קריטי ברכב משפחתי, והטויוטה היילנדר מצטיין בתחום זה. הרכב קיבל ציון מקסימלי של 5 כוכבים במבחני הריסוק המחמירים של ארגון Euro NCAP. תוצאות המבחנים הדגימו הגנה טובה לנוסעים המבוגרים והילדים במגוון תרחישי התנגשות. מבנה השלדה הקשיח ומספר רב של כריות אוויר (כולל כריות אוויר וילון שמכסות את שלוש שורות המושבים) תורמים משמעותית לבטיחות הפסיבית.

מעבר לבטיחות המבנית, ההיילנדר מאובזר בחבילת מערכות בטיחות אקטיבית מרשימה כסטנדרט, תחת השם Toyota Safety Sense. נכון לאפריל 2025, החבילה לרוב כוללת מערכות כמו בקרת שיוט אדפטיבית הפועלת בכל טווחי המהירות (גם בפקקים), מערכת שמירה על נתיב הנסיעה (עם תיקון אקטיבי של ההיגוי), מערכת בלימת חירום אוטונומית המזהה הולכי רגל ורוכבי אופניים (גם בתנאי תאורה קשים), זיהוי תמרורי מהירות והתראה על חריגה, ושליטה אוטומטית באורות גבוהים. בחלק מרמות הגימור מוצעות גם מערכות מתקדמות יותר כמו ניטור שטחים מת, התראה על תנועה חוצה מאחור, ואף מערכת חניה אוטומטית למחצה.

הערכה שלנו לתפקוד המערכות הללו בעולם האמיתי בישראל היא שהן לרוב פועלות באופן חלק ואמין. בקרת השיוט האדפטיבית יודעת לשמור מרחק מהרכב שמלפנים באופן טבעי יחסית, גם בתנועה עצור-סע. מערכת שמירה על הנתיב יעילה בשמירה על הרכב במרכז הנתיב בכבישים מסומנים היטב, אם כי לפעמים היא יכולה להרגיש מעט אגרסיבית בפניות חדות. מערכת בלימת החירום מספקת שקט נפשי נוסף, והיא מתריעה ומתערבת בעת הצורך. התפעול של המערכות דרך ההגה או מסך המידע בלוח המחוונים אינטואיטיבי יחסית.

ישנם גם מבדקי בטיחות נוספים שאינם חלק מ-Euro NCAP הסטנדרטי, כמו מבחני עמידות מבנית להתהפכות או מבחני עוצמת תאורה, בהם ההיילנדר נוטה לקבל ציונים טובים. סך הכל, חבילת הבטיחות של ההיילנדר היא אחת מנקודות החוזק המרכזיות שלו ומהווה יתרון משמעותי עבור משפחות שמציבות את הבטיחות בראש סדר העדיפויות.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל)

הטויוטה היילנדר ממוקם, מבחינת מחיר, בחלק הגבוה של שוק רכבי ה-SUV 7 מקומות ה”עממיים”, ואף נושק לקצה הנמוך של קטגוריות היוקרה הבסיסיות. כמה עולה טויוטה היילנדר בישראל? נכון לאפריל 2025, טווח המחיר עבור דגם חדש מתחיל בדרך כלל סביב אזור ה-260,000-270,000 ש”ח עבור רמת הגימור הבסיסית, ויכול להגיע בקלות מעל ל-300,000 ש”ח ואף יותר עבור רמות הגימור המאובזרות ביותר.

שוק הרכב הישראלי מציע לרוב מספר רמות גימור עיקריות של ההיילנדר ההיברידי. שמות רמות הגימור ופרטי האבזור יכולים להשתנות מעת לעת וממצאי היבואן, אך לרוב ניתן למצוא רמות כמו Comfort, E-motion או Limited. ההבדלים המרכזיים ביניהן באים לידי ביטוי באבזור הנוחות והטכנולוגיה. לדוגמה, רמת הגימור הבסיסית תכלול לרוב מסך מולטימדיה קטן יותר, מושבים מבד (או דמויי עור פשוטים יותר), חישוקים קטנים יותר, ופחות פינוקים כמו חימום/אוורור מושבים, גג פנורמי, או מערכת שמע משודרגת. רמות הגימור הגבוהות יוסיפו את כל אלה, ולעיתים גם מצלמות 360, דלת תא מטען חשמלית עם פתיחה ללא מגע, ורכיבי עיצוב חיצוני ופנימי יוקרתיים יותר. חשוב לבדוק את המחירון העדכני ואת רשימת האבזור המדויקת לכל רמת גימור בעת הקנייה, שכן היא משתנה מעת לעת.

היבט חשוב ברכישת רכב חדש הוא האחריות. טויוטה מציעה לרוב אחריות יצרן מלאה לשלוש שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם). מעבר לכך, סוללת המערכת ההיברידית נהנית בדרך כלל מאחריות ארוכה יותר, לרוב שמונה שנים או 160,000 ק”מ, מה שמעניק שקט נפשי משמעותי בנוגע למרכיב היקר ביותר במערכת ההיברידית. תנאי האחריות הם נקודה חשובה מאוד כששוקלים האם כדאי לקנות רכב היברידי, במיוחד בהקשר של תקלות פוטנציאליות במערכת המורכבת.

עלויות התחזוקה השוטפות של ההיילנדר ההיברידי סבירות יחסית. טיפולים תקופתיים יבוצעו לפי מרווחי היצרן (לרוב כל שנה או 15,000 ק”מ). כרכב היברידי, יש פחות בלאי על רפידות הבלמים (עקב השימוש בבלימה רגנרטיבית), אך ישנם רכיבים היברידיים נוספים הדורשים בדיקה במסגרת הטיפולים. שווי השימוש (הירידה בערך הרכב) נחשב לטוב למדי בהשוואה למתחרים רבים, וזהו יתרון נוסף של מותג טויוטה בישראל. למרות שמחיר הרכישה הראשוני אינו הנמוך ביותר, שמירת הערך הטובה יכולה להוזיל את העלות הכוללת של החזקת הרכב לאורך זמן. אמנם אין מידע נרחב על בעיות ספציפיות בדגם ההיילנדר ההיברידי בישראל מעבר לתקלות שגרתיות שעלולות להופיע בכל רכב, אך המוניטין הכללי של טויוטה לאמינות גבוהה מהווה פקטור חיובי בהקשר זה.

X. יתרונות

• מרווח פנים עצום ושימושיות 7 מקומות: היתרון הבולט ביותר הוא המרווח המצוין בשתי שורות המושבים הראשונות והאפשרות לשאת 7 נוסעים (אם כי השורה השלישית מוגבלת יותר). המושבים בשורה השנייה זזים על מסילה ומאפשרים גמישות בהקצאת המרווח. זהו רכב אידיאלי למשפחות גדולות.
• יחידת הנעה היברידית חסכונית יחסית לגודל: עבור רכב 7 מקומות גדול וכבד, צריכת דלק של 10-11 ק”מ לליטר בממוצע היא בהחלט מרשימה ומאפשרת חיסכון משמעותי בהוצאות הדלק בהשוואה למתחרים עם מנועי בנזין גדולים לא היברידיים.
• בטיחות אקטיבית ופסיבית מהשורה הראשונה: ציון 5 כוכבים ב-Euro NCAP וחבילת מערכות בטיחות אקטיבית מלאה כסטנדרט מעניקים שקט נפשי מקסימלי לנהג ולמשפחה.
• נוחות נסיעה גבוהה ובידוד רעשים טוב: המתלים הרכים והבידוד האקוסטי המצוין הופכים את הנסיעה בהיילנדר לנינוחה ושקטה, במיוחד בנסיעות ארוכות ובינעירוניות.
• אמינות ומוניטין טויוטה: לטויוטה מוניטין רב שנים לאמינות גבוהה ושמירת ערך מצוינת בשוק הישראלי, מה שהופך את ההיילנדר לבחירה סולידית ובטוחה בטווח הארוך.
• אבזור נוחות עשיר ברמות הגימור הגבוהות: רמות הגימור המאובזרות יותר מציעות פינוקים רבים המשפרים משמעותית את חוויית הנסיעה והבעלות.

XI. חסרונות

• שורה שלישית מוגבלת למדי: למרות שקיימת, השורה השלישית מתאימה בעיקר לילדים או מבוגרים לנסיעות קצרות יחסית, ופחות נוחה לנסיעות ארוכות בהשוואה למיניוואנים ייעודיים או רכבי SUV גדולים עוד יותר.
• תא מטען קטן בשימוש כל המושבים: כשהשורה השלישית בשימוש, נפח תא המטען מצומצם מאוד ומגביל את כמות המטען שניתן לשאת.
• פעולת CVT רועשת תחת עומס: תחת תאוצה חזקה או בעליות תלולות, גיר ה-CVT גורם למנוע הבנזין לעלות לסל”ד גבוה וליצור רעש מנוע בולט, מה שפוגע מעט בתחושת הפרימיום.
• היגוי מנותק והתנהגות פחות דינמית: ההיילנדר מכוון לנוחות ולא לספורטיביות. ההיגוי קל וחסר משוב, והוא נוטה לזוויות גלגול מורגשות בפניות חדות, מה שעלול לא להתאים למי שמחפש רכב עם תחושה דינמית יותר.
• מחיר רכישה ראשוני גבוה: מחירו של ההיילנדר, במיוחד ברמות הגימור המאובזרות, אינו נמוך ומציב אותו בקצה הגבוה של קטגוריית ה-SUV 7 מקומות “עממיים” או בתחילת קטגוריית היוקרה הבסיסית.

XII. בהשוואה למתחרים

כשהטויוטה היילנדר ניצב בזירת ה-SUV הגדולים בישראל, הוא פוגש יריבים ראויים מכל עבר. בהשוואה ליונדאי סנטה פה וקיה סורנטו (שחולקים פלטפורמה ומנועים דומים בחלק מהגרסאות), ההיילנדר מתבלט בעיקר בזכות יחידת ההנעה ההיברידית המלאה שלו (בזמן שהקוריאנים מציעים גם בנזין, דיזל ולעיתים גם פלאג-אין היברידי). יחידת הנעה זו מעניקה לו יתרון בצריכת דלק משולבת ופליטות מזהמים נמוכות יותר, מה שהופך אותו לאטרקטיבי בסביבה כמו ישראל עם מיסוי ירוק. מצד שני, הסנטה פה והסורנטו לעיתים מציעים חבילות אבזור יוקרתיות או טכנולוגיות מתקדמות יותר בחלק מהגרסאות, ולעיתים גם עיצוב פנים יוקרתי יותר. המרווח בשורה השלישית עשוי להיות דומה למדי בין שלושתם, אף שכל רכב מציע תצורת כניסה וישיבה מעט שונה.

בהשוואה לסקודה קודיאק, ההיילנדר מציע בסיס גלגלים ארוך יותר ומרווח פנים גדול יותר, במיוחד בשורה השנייה. הקודיאק, שמבוסס על פלטפורמת פולקסווגן, מציע לרוב תחושת נהיגה דינמית יותר והיגוי מדויק יותר, וכן עיצוב פנים איכותי ומוקפד יותר בחלק מהחומרים והגימורים. יחידות ההנעה של הקודיאק (לרוב בנזין ודיזל) יעילות לדרכן, אך לא מציעות את היתרון ההיברידי המשמעותי של ההיילנדר בצריכת דלק עירונית או משולבת. בחירת רכב בקטגוריה זו תלויה בסופו של דבר בסדרי העדיפויות: אם צריכת דלק ומוניטין אמינות הם בראש, ההיילנדר בולט. אם תחושת נהיגה דינמית יותר או עיצוב פנים יוקרתי יותר חשובים, ייתכן שהמתחרים הקוריאנים או הצ’כיים יהיו אטרקטיביים יותר. ועדיין, ההיילנדר מציע חבילה שלמה ותחרותית מאוד בקטגוריה הזו, במיוחד בזכות השילוב הייחודי של גודל, 7 מקומות והנעה היברידית.

XIII. סיכום ומסקנות (פסק דין)

אז מה השורה התחתונה על הטויוטה היילנדר ההיברידי בישראל? זוהי בהחלט בחירה מצוינת עבור קהל היעד הספציפי לו הוא מיועד. ההיילנדר הוא רכב SUV גדול, מרווח ובטוח, שתוכנן בראש ובראשונה לשרת משפחות גדולות. הוא מציע חבילה שלמה הכוללת מרווח פנים נדיב, שורה שלישית שימושית (אף כי מוגבלת למבוגרים לנסיעות קצרות), תא מטען עצום כששתי השורות האחוריות מקופלות, ורשימת אבזור עשירה ברמות הגימור הגבוהות. היבט מרכזי ומשמעותי הוא יחידת ההנעה ההיברידית, שמעניקה לו יתרון משמעותי בצריכת דלק (או צריכת אנרגיה, במובן הרחב יותר) בהשוואה למתחרים לא היברידיים בגודל דומה, וכן תורמת לחוויית נסיעה שקטה ונינוחה ברוב המצבים.

האם כדאי לקנות טויוטה היילנדר? בהחלט כן, אבל לא לכל אחד. הוא מתאים כמו כפפה ליד למשפחות גדולות שמחפשות פתרון 7 מקומות אמיתי יחסית, שמעריכות נוחות נסיעה, בטיחות מקסימלית (תודות למבדקי בטיחות מצוינים וחבילת ADAS עשירה), ומוניטין אמינות וסחירות חזק. הוא פחות יתאים למי שמחפש רכב עם תחושת נהיגה דינמית וספורטיבית, או מי שמחפש את הפתרון הזול ביותר לרכב 7 מקומות (מחירו אינו נמוך). גם מי שזקוק לשורת מושבים שלישית מרווחת מאוד על בסיס קבוע או נפח תא מטען גדול גם כשהרכב מלא בנוסעים, אולי כדאי שישקול מיניוואן ייעודי או רכב גדול עוד יותר.

בהשוואה למתחרים המרכזיים בשוק הישראלי, כמו יונדאי סנטה פה וקיה סורנטו, ההיילנדר מתבלט במוניטין האמינות שלו וביחידת ההנעה ההיברידית המלאה, שהיא ייחודית בקטגוריה (אם כי המתחרים מציעים אופציות אחרות כמו פלאג-אין). הוא אולי פחות מרגש מבחינת עיצוב פנים מחלקם, ופחות דינמי על הכביש מהסקודה קודיאק, אבל הוא מספק את הסחורה היכן שזה באמת חשוב לקהל היעד שלו: מרווח, נוחות, בטיחות, חיסכון יחסי בדלק, ושקט נפשי לאורך שנים. לכן, למי שהצרכים הללו תואמים את סדרי העדיפויות שלו, הטויוטה היילנדר הוא ללא ספק אחד המועמדים המובילים בקטגוריה, ופסק הדין שלנו הוא שהוא בחירה מומלצת ובטוחה.