סקירה מקצועית על אופל אסטרה – חוות דעת, מחיר, צריכת דלק, בטיחות ועוד

אופל אסטרה החדשה נוחתת בישראל, וזה לא עוד סתם רכב משפחתי שמצטרף לחגיגה.

מדובר באייקון מוטורי ותיק, שם מוכר כמעט בכל בית בישראל עוד משנות ה-90 העליזות.

אבל האסטרה של היום, דור L בשפת אופל, היא חיה שונה לגמרי.

היא נולדה תחת הבעלות החדשה של קונצרן סטלנטיס (לשעבר PSA, הבית של פיג’ו וסיטרואן), וזה אומר שהיא חולקת פלטפורמה ומכלולים עם אחיותיה הצרפתיות, בעיקר הפיג’ו 308.

האם השילוב הזה בין הנדסה גרמנית מסורתית לשיק צרפתי מודרני הוא מתכון מנצח? או שאולי קיבלנו כאן בראטוורסט ברוטב שמנת פטריות שפשוט לא עובד?

בסקירה המקיפה הזו נצלול לעומק, נפרק ונרכיב את האופל אסטרה החדשה (Opel Astra L) ונבדוק האם היא רלוונטית לשוק הרכב הישראלי התחרותי של שנת 2024-2025.

I. מבוא: שובה של האגדה, בגרסה מעודכנת

האופל אסטרה היא לא סתם עוד שם בעולם הרכב; זהו אחד הדגמים החשובים ביותר בהיסטוריה של אופל, עמוד תווך במכירות החברה באירופה במשך עשורים.

בישראל, האסטרה ידעה עליות ומורדות. היו שנים שהיא הייתה להיט מכירות, בעיקר בזכות תמחור אטרקטיבי ושילוב של תכונות אירופאיות.

הדור החדש, ה-L, מגיע לשוק הישראלי בתקופה מאתגרת. סגמנט המשפחתיות הקומפקטיות (האצ’בק וסדאן) מצטמצם לטובת רכבי הפנאי (SUV וקרוסאוברים), והתחרות מול הדגמים הקיימים קשה מתמיד.

המתחרות העיקריות של האסטרה בישראל הן שמות מוכרים וחזקים: פולקסווגן גולף הנצחית, סיאט לאון הספורטיבית, פיג’ו 308 האופנתית (והאחות החורגת), מאזדה 3 האיכותית, טויוטה קורולה ההיברידית הפופולרית, יונדאי i30 וקיה סיד הפרקטיות.

מיצובה של האסטרה החדשה מנסה לשלב קצת מכל העולמות: עיצוב חיצוני בולט וייחודי, תא נוסעים טכנולוגי בהשראת דגמי אופל החדשים, איכות גרמנית נתפסת (למרות הבסיס הצרפתי) ומנוע טורבו-בנזין מוכר ויעיל.

קהל היעד העיקרי הוא נהגים פרטיים – יחידים, זוגות או משפחות קטנות – שמחפשים אלטרנטיבה אירופאית מעוצבת ומודרנית לרכבי הפנאי הנפוצים או למשפחתיות המסורתיות יותר, ומוכנים לשלם קצת יותר עבור ה”שיק” האירופאי.

בסקירה זו נבחן את העיצוב החיצוני והפנימי, נצלול לטכנולוגיה ולאבזור, ננתח את הביצועים ונתוני **צריכת דלק**, נדון בחוויית הנהיגה, נבדוק את **מבחני בטיחות** ומערכות העזר, נפרט את ה**מחיר** ואת רמות הגימור בישראל, נסכם **יתרונות** ו**חסרונות** בולטים, נשווה אותה למתחרותיה ונספק פסק דין סופי: **האם כדאי לקנות** את האופל אסטרה החדשה?

נראה שגם **חוות דעת גולשים** ראשוניות מצביעות על התעניינות מחודשת במותג ובדגם, בעיקר בזכות העיצוב המרענן.

II. עיצוב חיצוני: ויזור במקום גריל

אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר, או יותר נכון, מה”ויזור” (Vizor) שבחזית.

אופל אימצה שפת עיצוב חדשה ונועזת, והאסטרה היא אחת המיישמות הבולטות שלה.

החזית נשלטת על ידי פאנל שחור מבריק הנמתח לרוחב הרכב ומחבר בין יחידות התאורה הצרות והמודרניות (לרוב LED, בחלק מהגרסאות אפילו IntelliLux LED Matrix המתקדמות).

זהו מראה נקי, מינימליסטי ועתידני במידה, שמבדיל את האסטרה באופן מיידי מרוב המתחרות שלה, אולי למעט הפיג’ו 308 בעלת הגריל הדומיננטי גם כן, אך בסגנון שונה.

מהצד, קווי המתאר חדים וברורים.

קו המותניים עולה קלות לכיוון החלק האחורי, וקו הגג משתפל מעט לאחור בסגנון “קופה” מאופק, במיוחד בגרסאות עם גג בצבע שונה (אופציה נפוצה). בתי הגלגלים תפוחים במידה ומעניקים לרכב נוכחות דינמית.

החלק האחורי ממשיך את הקו הנקי.

הפנסים צרים ואופקיים, עם חתימת LED ייחודית, וביניהם בדרך כלל כיתוב בולט של שם הדגם “ASTRA”. הפגוש האחורי משלב לעיתים אלמנטים דמויי דיפיוזר או פתחי מפלט (לרוב מדומים) בגרסאות הספורטיביות יותר למראה (כמו GS-Line, אם תשווק בישראל).

חישוקי הגלגלים המוצעים בישראל ישתנו בהתאם לרמת הגימור, וינועו ככל הנראה בין 16 אינץ’ בגרסאות הבסיס ל-17 או אפילו 18 אינץ’ בגרסאות המאובזרות יותר, בעיצובים מודרניים ולעיתים דו-גווניים.

בסך הכל, האסטרה החדשה מציגה נוכחות כביש בולטת ומודרנית.

היא נראית רחבה ונמוכה מבעבר, ומשדרת תחושה של מוצקות ודינמיות.

מידותיה דומות למקובל בקטגוריה, עם אורך כללי של כ-4.37 מטר ובסיס גלגלים של כ-2.67 מטר, נתונים כמעט זהים לאחות פיג’ו 308.

III. עיצוב פנים, איכות חומרים ומרווח: מהפכת ה-Pure Panel

אם העיצוב החיצוני הוא אבולוציה מודרנית, תא הנוסעים הוא מהפכה של ממש.

ברוכים הבאים לקונספט ה-“Pure Panel” של אופל: שני מסכים דיגיטליים גדולים (בדרך כלל 10 אינץ’ כל אחד) המשולבים תחת משטח זכוכית אחד, ויוצרים מראה נקי, טכנולוגי ומינימליסטי.

מסך אחד משמש כלוח מחוונים דיגיטלי מלא, והשני כמסך המולטימדיה המרכזי.

האווירה הכללית מודרנית מאוד, כמעט סקנדינבית בקור רוחה הגרמני.

המעבר החד הזה מגיע עם יתרונות וחסרונות.

המראה מרשים, אך התלות במסכי מגע עבור רוב הפונקציות דורשת הסתגלות ועלולה להיות פחות נוחה לתפעול תוך כדי נהיגה בהשוואה לפקדים פיזיים.

עם זאת, אופל השאירה מספר כפתורים פיזיים לשליטה מהירה בפונקציות חיוניות כמו בקרת האקלים ועוצמת השמע – החלטה מבורכת.

איכות חומרים והרכבה

איכות החומרים בתא הנוסעים היא נקודה מעורבת.

בחלקים העליונים של הדשבורד והדלתות נמצא לרוב פלסטיק רך ונעים למגע.

גם גלגל ההגה והמושבים (במיוחד בגרסאות המאובזרות עם ריפוד משולב עור/בד או אלקנטרה) מרגישים איכותיים.

עם זאת, ככל שיורדים למטה, פוגשים יותר פלסטיק קשיח ופשוט למראה, כמקובל בקטגוריה אך אולי קצת יותר מהצפוי ברכב ששואף להתחרות בטובים ביותר.

איכות ההרכבה מרגישה בדרך כלל מוצקה ו”גרמנית”, ללא קרקושים או רווחים בולטים בין הפאנלים.

הנדסת אנוש ומרווח

הנדסת האנוש, כאמור, מתרכזת סביב מסך המגע.

מיקום הפקדים הפיזיים הנותרים הגיוני, והראות החוצה טובה לכל הכיוונים.

המושבים הקדמיים נוחים ותומכים היטב, ובגרסאות מסוימות אף זוכים לאישור AGR (ארגון גרמני לבריאות הגב), מה שמבטיח נוחות גם בנסיעות ארוכות.

המרווח מלפנים טוב מאוד לנהג ולנוסע.

מאחור, המצב קצת פחות מזהיר.

המרווח לרגליים סביר, אך לא מהמובילים בקטגוריה. נוסעים גבוהים עלולים למצוא את מרווח הראש מעט גבולי, במיוחד אם מותקן גג שמש פנורמי.

המרווח לכתפיים יספיק לשני מבוגרים בנוחות, אך נוסע שלישי במרכז ירגיש צפיפות.

תא המטען מציע נפח שימושי של כ-422 ליטרים בגרסת ההאצ’בק הבנזין – נתון טוב מאוד לקטגוריה.

הוא בנוי בצורה יעילה עם סף הטענה לא גבוה מדי, פתח רחב ונקודות עיגון.

קיפול המושבים האחוריים (בדרך כלל ביחס 60/40) מגדיל משמעותית את חלל ההטענה.

חשוב לציין שבגרסת הפלאג-אין הייבריד (אם תגיע לישראל), נפח תא המטען קטן יותר עקב מיקום הסוללה.

IV. טכנולוגיה, אבזור ומולטימדיה: עידן המסכים

כפי שצוין, הטכנולוגיה היא מרכיב מרכזי באסטרה החדשה, והכל סובב סביב ה-Pure Panel.

מערכת המולטימדיה המרכזית כוללת מסך מגע בגודל 10 אינץ’ כסטנדרט ברוב רמות הגימור.

איכות התצוגה טובה, עם צבעים חיים וחדות מספקת.

מערכת ההפעלה היא פיתוח של קבוצת סטלנטיס, והיא מציעה ממשק מודרני יחסית, אם כי לעיתים מהירות התגובה ומבנה התפריטים דורשים הסתגלות ואינם אינטואיטיביים כמו במערכות הטובות ביותר בשוק.

העוזר הקולי (“Hey Opel”) מנסה לעזור, אך יכולותיו מוגבלות, במיוחד בעברית.

קישוריות לסמארטפונים היא חובה כיום, והאסטרה מספקת את הסחורה עם תמיכה באנדרואיד אוטו ואפל קארפליי.

ברוב רמות הגימור הקישוריות היא אלחוטית, וזהו יתרון נוחות משמעותי.

לוח המחוונים הדיגיטלי, גם הוא בגודל 10 אינץ’, מציע תצוגה ברורה וחדה.

הוא ניתן להתאמה אישית ומאפשר בחירה בין מספר סגנונות תצוגה, החל ממראה קלאסי של שעונים עגולים ועד לתצוגה מינימליסטית או כזו המתמקדת בניווט.

מערכת השמע הסטנדרטית מספקת איכות צליל סבירה, אך לא יוצאת דופן.

בשווקים מסוימים מוצעת מערכת משודרגת, אך זמינותה בישראל תלויה בהחלטת היבואן.

מבחינת אבזור נוחות, רשימת האפשרויות תלויה מאוד ב**רמת גימור** הנבחרת.

כסטנדרט, ניתן לצפות לבקרת אקלים (לרוב מפוצלת), חיישני חניה אחוריים, בלם יד חשמלי, הנעה בכפתור וחיבורי USB.

ברמות הגימור הגבוהות יותר ניתן למצוא מושבים מחוממים (ואולי מאווררים), גלגל הגה מחומם, גג שמש פנורמי נפתח, משטח טעינה אלחוטי לסמארטפון, תצוגה עילית (HUD) המקרינה נתונים על השמשה הקדמית, ומצלמות היקפיות 360 מעלות.

טכנולוגיה ייחודית ששווה ציון היא פנסי ה-IntelliLux LED Pixel האדפטיביים, המאפשרים נהיגה עם אורות גבוהים מבלי לסנוור רכבים אחרים – פיצ’ר מתקדם שלא תמיד נמצא בקטגוריה זו.

V. ביצועים, יחידת הנעה וצריכת דלק/אנרגיה: לב צרפתי, נימוסים גרמניים?

מתחת למכסה המנוע של האופל אסטרה המשווקת בישראל פועם לב מוכר היטב מדגמי פיג’ו, סיטרואן ו-DS.

יחידת ההנעה העיקרית היא מנוע הטורבו-בנזין PureTech בנפח 1.2 ליטר, בעל 3 צילינדרים, המפיק 130 כ”ס ומומנט מכובד של 23.4 קג”מ הזמין כבר מסל”ד נמוך (1,750 סל”ד).

המנוע הזה משודך לתיבת **גיר** אוטומטית פלנטרית בעלת 8 **הילוכים** (EAT8), גם היא מוכרת מדגמי הקונצרן.

על הנייר, נתוני התאוצה 0-100 קמ”ש עומדים על כ-9.7 שניות – נתון זריז ומקובל בהחלט לקטגוריה.

בפועל, תחושת הכוח טובה למדי בנהיגה יומיומית.

המומנט הזמין מאפשר יציאה נמרצת מהמקום ותאוצות ביניים מספקות לצורך עקיפות בכביש המהיר.

המנוע, למרות היותו 3 צילינדרים, פועל באופן חלק יחסית ברוב תנאי הנהיגה, אם כי תחת מאמץ נשמע קולו המעט מחוספס האופייני למנועים מסוג זה.

תיבת ההילוכים האוטומטית פועלת בדרך כלל בצורה חלקה ונעימה, ומעבירה הילוכים בזריזות יחסית.

היא מתוכנתת היטב לשמור על המנוע בתחום היעיל שלו, אך לעיתים יכולה להסס קלות ב”קיק-דאון” (לחיצה חזקה על דוושת התאוצה).

צריכת דלק: יעילות מוכחת

אחד היתרונות הבולטים של מנוע ה-1.2 PureTech הוא **צריכת דלק** נמוכה יחסית.

נתוני היצרן הרשמיים לפי תקן WLTP מדברים על צריכה משולבת של כ-5.5-5.8 ליטר ל-100 ק”מ (כ-17-18 ק”מ לליטר).

בתנאי אמת בישראל, עם מזגן פועל ופקקים מזדמנים, ניתן לצפות לצריכה ריאלית של כ-7-8 ליטר ל-100 ק”מ (סביב 12-14 ק”מ לליטר) בנהיגה משולבת, וזהו נתון טוב מאוד לרכב בנזין לא היברידי בקטגוריה הזו.

חשוב לציין שלמרות שרכב חשמלי צורך אנרגיה (בקוט”ש) ולא דלק, רבים עדיין מחפשים “צריכת דלק רכב חשמלי” מתוך הרגל. כמובן, עלות “תדלוק” חשמלי נמוכה משמעותית מעלות תדלוק בנזין.

בשווקים אחרים מוצעת האסטרה גם בגרסת פלאג-אין הייבריד (PHEV), המשלבת מנוע בנזין ומנוע חשמלי עם סוללה נטענת המאפשרת טווח נסיעה חשמלי טהור של כמה עשרות קילומטרים. אם גרסה זו תגיע לישראל, היא תציע **צריכת אנרגיה** נמוכה משמעותית בנסיעות קצרות ובינוניות, אך גם תג מחיר גבוה יותר.

VI. טעינה (לרכב פלאג-אין/חשמלי): פוטנציאל עתידי?

נכון לכתיבת שורות אלו (אמצע 2024), האופל אסטרה משווקת בישראל בעיקר עם מנוע הבנזין 1.2 ליטר.

עם זאת, קיימת גרסת פלאג-אין הייבריד (PHEV) בשווקים אחרים, וגם גרסה חשמלית מלאה (Astra Electric) צפויה או כבר קיימת בחו”ל.

אם גרסת ה-PHEV תגיע לישראל, היא תציע יכולת טעינה.

בדרך כלל, דגמי PHEV של סטלנטיס תומכים בטעינת AC (זרם חילופין) בקצב של עד 3.7 קילוואט או 7.4 קילוואט (תלוי במטען הפנימי המותקן).

טעינה מלאה של הסוללה (בגודל של כ-12.4 קוט”ש) מעמדת טעינה ביתית (Wallbox) או ציבורית תארך מספר שעות (בין שעתיים ל-4 שעות, תלוי בקצב הטעינה).

טעינת DC (זרם ישיר) מהירה אינה אופיינית לרכבי PHEV.

סוג המחבר לטעינת AC הוא Type 2, הסטנדרט האירופאי והישראלי.

חווית הטעינה הציבורית בישראל משתפרת בהדרגה, אך עדיין לא אידיאלית מבחינת פריסת עמדות וזמינותן.

ניהול הטעינה יכול להתבצע דרך אפליקציית MyOpel (אם תתמוך בכך בישראל), המאפשרת תזמון טעינה, בדיקת מצב הסוללה ועוד.

אם וכאשר תגיע האסטרה החשמלית המלאה, היא תציע כמובן גם יכולת טעינת DC מהירה בעמדות ציבוריות, בדומה לאחותה הפיג’ו e-308.

VII. חווית נהיגה והתנהגות כביש: איזון אירופאי

המעבר לפלטפורמת EMP2 V3 של סטלנטיס היטיב עם האסטרה מבחינת חווית הנהיגה.

היא מרגישה בוגרת, יציבה ונטועה היטב על הכביש.

נוחות הנסיעה טובה בדרך כלל.

המתלים מכוילים על הצד המוצק יחסית, כמקובל ברכב אירופאי, אך מצליחים לספוג את רוב שיבושי הדרך בצורה טובה, גם על אספלט ישראלי לא תמיד מושלם.

רכבים המצוידים בחישוקים גדולים יותר (18 אינץ’) עלולים להיות מעט פחות נוחים על שברים חדים.

בידוד הרעשים מוצלח למדי.

רעשי מנוע נשמעים בעיקר תחת תאוצה חזקה, רעשי רוח נשמרים ברמה נמוכה גם במהירויות גבוהות, ורעשי כביש תלויים כמובן בסוג האספルト ובצמיגים, אך בסך הכל האסטרה מציעה נסיעה שקטה ונעימה.

ההתנהגות הדינמית בטוחה וצפויה.

ההיגוי קל משקל ומדויק מספיק לנהיגה יומיומית, אם כי הוא אינו מעניק הרבה משוב מהכביש.

אחיזת הכביש גבוהה, וזוויות הגלגול בפניות מתונות יחסית, מה שמעניק תחושת ביטחון גם בכבישים מפותלים.

האסטרה אינה מכונית ספורטיבית טהורה, אך היא בהחלט מהנה לנהיגה ומגיבה היטב לפקודות הנהג.

תחושת הבלמים טובה, עם מהלך דוושה פרוגרסיבי וכוח בלימה מספק.

היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות טובה מאוד, והרכב מרגיש בטוח ונינוח בשיוט בינעירוני.

בעיר, קוטר הסיבוב סביר והראות החוצה טובה, מה שמקל על התמרון בחניות צפופות.

היעדר **גיר** ידני (האוטומט הוא סטנדרט) ותיבת ה-8 **הילוכים** החלקה תורמים לחוויה נינוחה בפקקים.

VIII. בטיחות ומערכות עזר לנהג: ציון גבוה וחבילה מקיפה

בטיחות היא תחום שבו אופל, גם תחת הבעלות החדשה, לא מתפשרת.

האופל אסטרה החדשה נבחנה ב**מבחני בטיחות** של ארגון Euro NCAP האירופאי בשנת 2022, וזכתה לציון מאכזב יחסית של 4 כוכבים מתוך 5.

חשוב לצלול לפרטים: היא קיבלה ציונים טובים בהגנה על מבוגרים (80%) וילדים (82%), אך ציון נמוך יותר בהגנה על הולכי רגל (67%) ובמערכות עזר בטיחותיות (66%) בהשוואה למתחרות שקיבלו 5 כוכבים.

עם זאת, חשוב לציין שהמבחנים הופכים מחמירים משנה לשנה, ו-4 כוכבים כיום הם עדיין ציון טוב.

מעבר לתוצאות **מבדקי בטיחות** הפורמליים, האסטרה בנויה על פלטפורמה מודרנית וקשיחה עם אזורי קריסה מתוכננים היטב, וכוללת כריות אוויר מרובות כסטנדרט.

החלק המרשים יותר הוא חבילת מערכות העזר האקטיביות לנהג (ADAS), המגיעה כסטנדרט ברוב רמות הגימור בישראל.

החבילה כוללת בדרך כלל:

• בלימה אוטונומית בחירום (עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי).
• בקרת שיוט אדפטיבית (לרוב עם פונקציית עצור-סע בפקקים).
• שמירה אקטיבית על מרכז נתיב הנסיעה.
• זיהוי תמרורים.
• התרעה על עייפות נהג.
• אורות גבוהים אוטומטיים.

ברמות גימור גבוהות יותר עשויות להתווסף מערכות כמו ניטור שטחים מתים אקטיבי, התרעה על תנועה חוצה מאחור עם בלימה אוטונומית, ומערכת חניה אוטומטית.

בשימוש יומיומי, המערכות הללו פועלות בדרך כלל בצורה חלקה ולא פולשנית מדי.

מערכת שמירת הנתיב מדויקת למדי, ובקרת השיוט האדפטיבית מתפקדת היטב ברוב התנאים, אם כי לעיתים יכולה להיות מעט הססנית בתאוצה מחדש.

קל יחסית להפעיל ולכבות את המערכות דרך תפריטי מסך המגע או כפתורים על גלגל ההגה.

IX. מחיר, רמות גימור ואחריות (ישראל): תמחור אירופאי

אז **כמה עולה** התענוג הגרמני-צרפתי הזה?

כצפוי מרכב אירופאי מודרני, האופל אסטרה אינה מתברגת בקצה הזול של הסקאלה.

ה**מחיר** העדכני בישראל (נכון לאמצע 2024) מתחיל בדרך כלל באזור ה-150-160 אלף ש”ח עבור רמת הגימור הבסיסית, ויכול לטפס לכיוון 170-180 אלף ש”ח ואף יותר עבור רמות הגימור הגבוהות יותר.

ה**מחירון** הרשמי של היבואן, קבוצת לובינסקי, מפרט את ההבדלים בין רמות הגימור.

בישראל, האסטרה מוצעת בדרך כלל בשתיים או שלוש רמות גימור עיקריות, לדוגמה: “Edition” (או שם דומה לרמת הכניסה) ו-“Elegance” או “GS-Line” (רמות גבוהות יותר).

ההבדלים בין רמות הגימור מתבטאים בעיקר באבזור נוחות וטכנולוגיה (גודל חישוקים, סוג ריפוד, גג פנורמי, מערכות שמע משודרגות, פנסי LED מתקדמים, טעינה אלחוטית, HUD) וגם בחלק ממערכות הבטיחות המתקדמות (כמו ניטור שטח מת אקטיבי).

תנאי האחריות המקובלים בישראל לדגמי אופל הם בדרך כלל 3 שנים או 100,000 ק”מ (המוקדם מביניהם).

אם תשווק גרסת PHEV, היא תגיע עם אחריות נפרדת ומורחבת לסוללה (לרוב 8 שנים או 160,000 ק”מ).

עלויות התחזוקה השוטפות צפויות להיות דומות למקובל ברכבים אירופאיים עם מנועי טורבו קטנים.

שווי השימוש לצורכי מס יהיה בהתאם למחיר הרכב.

בנוגע לנושא של **תקלות** או **בעיות** פוטנציאליות, מנוע ה-1.2 PureTech ותיבת ה-EAT8 נמצאים בשימוש נרחב כבר מספר שנים.

בעבר היו דיווחים על **בעיות** הקשורות לרצועת התזמון הטבולה בשמן במנוע זה בדורות קודמים שלו, אך היצרן ביצע שיפורים ועדכונים.

כמו בכל רכב מודרני ומורכב טכנולוגית, תמיד קיים פוטנציאל ל**תקלות** אלקטרוניות או מכניות, ולכן חשיבות האחריות המקיפה גבוהה.

X. יתרונות: למה כן?

לסיכום היתרונות הבולטים של האופל אסטרה החדשה:

• עיצוב חיצוני בולט ומודרני: ה”ויזור” בחזית והקווים החדים מעניקים לאסטרה מראה ייחודי ומושך שלא ייעלם בתנועה.
• תא נוסעים טכנולוגי ואיכותי (ברוב המקומות): ה-Pure Panel מרשים ויזואלית, איכות החומרים בחלקים העליונים טובה, והאבזור עשיר (במיוחד ברמות הגימור הגבוהות).
• ביצועים זריזים וצריכת דלק טובה: מנוע ה-1.2 טורבו מספק ביצועים מספקים לחלוטין לשימוש יומיומי, תוך שמירה על **צריכת דלק** נמוכה יחסית.
• נוחות נסיעה והתנהגות כביש בוגרת: האסטרה מציעה איזון טוב בין נוחות לנסיעה יומיומית לבין התנהגות כביש בטוחה וצפויה.
• חבילת בטיחות אקטיבית מקיפה: רוב מערכות ה-ADAS החשובות מגיעות כסטנדרט ברוב רמות הגימור בישראל.

XI. חסרונות: איפה הפשרות?

כמו בכל רכב, גם לאסטרה יש כמה חסרונות או פשרות שיש לקחת בחשבון:

• מרווח מאחור לא מהמובילים בקטגוריה: המרווח לרגליים ולראש במושב האחורי סביר בלבד, ופחות נדיב מחלק מהמתחרות.
• איכות חומרים לא אחידה בתא הנוסעים: בעוד החלקים העליונים איכותיים, יש שימוש ניכר בפלסטיק קשיח בחלקים התחתונים.
• תפעול מערכת מולטימדיה דורש הסתגלות: הממשק לא תמיד הכי אינטואיטיבי, והתגובתיות לעיתים אינה מושלמת.
• מחיר גבוה יחסית: האסטרה מתומחרת כרכב אירופאי “פרימיום עממי”, מה שמציב אותה בתחרות קשה מול חלופות זולות יותר או מבוססות יותר באותו טווח מחיר.
• ציון בטיחות (Euro NCAP) “רק” 4 כוכבים: למרות חבילת ADAS טובה, הציון הכולל נמוך מחלק מהמתחרות הישירות שזכו ל-5 כוכבים.

XII. בהשוואה למתחרות הישירות

האופל אסטרה נכנסת לזירה צפופה מאוד בשוק הישראלי. **בהשוואה** למתחרות המרכזיות, היא מציעה חבילה מעניינת אך לא חפה מאתגרים.

מול פיג’ו 308, האחות החורגת, האסטרה מציעה עיצוב חיצוני ופנימי שונה (יותר שמרני ו”גרמני” למראה מה-308 האוונגרדית), אך חולקת את אותם מנוע וגיר, ואת אותה פלטפורמה. הבחירה ביניהן תהיה לרוב עניין של טעם אישי והעדפה עיצובית, וגם הבדלי אבזור ותמחור נקודתיים בין רמות הגימור המקבילות.

בהשוואה לפולקסווגן גולף, אמת המידה הנצחית של הקטגוריה, האסטרה מציעה עיצוב חיצוני בולט יותר ותא נוסעים שנראה מודרני יותר על הנייר (בזכות ה-Pure Panel). הגולף, מצידה, נהנית מתדמית חזקה יותר, איכות חומרים והרכבה ללא דופי (לרוב), ומרווח פנימי מעט עדיף מאחור. יחידות ההנעה של הגולף (לרוב 1.5 ליטר טורבו-בנזין עם מערכת היברידית קלה) מציעות ביצועים דומים או מעט טובים יותר, אך עלולות להיות פחות חסכוניות בדלק בתנאי אמת מה-1.2 של האסטרה.

מול סיאט לאון, האחות הספורטיבית של הגולף, האסטרה מציעה עיצוב פחות אגרסיבי אך עדיין מודרני. הלאון חולקת מכלולים עם הגולף ולרוב מציעה תמורה טובה יותר למחיר מבחינת אבזור, אך תא הנוסעים שלה עשוי להרגיש מעט פשוט יותר מהאסטרה ברמות הגימור המקבילות. התנהגות הכביש של הלאון נחשבת דינמית ומהנה יותר.

בהשוואה למאזדה 3, האסטרה מתחרה בעיקר מול גרסת ההאצ’בק. המאזדה מציעה עיצוב חיצוני אלגנטי וייחודי ותא נוסעים איכותי מאוד עם תחושת פרימיום, אך סובלת ממרווח מצומצם עוד יותר מאחור ומתא מטען קטן יותר. יחידת ההנעה האטמוספרית של מאזדה (2.0 ליטר) מרגישה פחות נמרצת בסל”ד נמוך בהשוואה למנוע הטורבו של האסטרה.

XIII. סיכום ומסקנות: האם הברק הגרמני-צרפתי מספיק?

האופל אסטרה החדשה היא ללא ספק קפיצת מדרגה משמעותית לעומת הדור היוצא.

היא מציעה עיצוב חיצוני מרשים ובולט, תא נוסעים טכנולוגי עם ה-Pure Panel המרשים, יחידת הנעה יעילה וזריזה, התנהגות כביש בוגרת וחבילת בטיחות מקיפה.

היא מצליחה לשלב אלמנטים מהעולם הגרמני (תחושת מוצקות, הנדסת אנוש מסוימת) עם מכלולים מוכחים מהעולם הצרפתי (מנוע, גיר, פלטפורמה).

עם זאת, היא אינה מושלמת.

המרווח מאחור ממוצע בלבד, איכות החומרים אינה אחידה, מערכת המולטימדיה דורשת הסתגלות, והמחיר מציב אותה בתחרות קשה מול שחקניות ותיקות וחזקות בשוק הישראלי, חלקן מציעות חבילות שלמות יותר או תמורה טובה יותר לכסף.

אז האם כדאי לקנות את האופל אסטרה החדשה?

התשובה תלויה במידה רבה בסדר העדיפויות שלכם.

כן, בהחלט כדאי לשקול אותה אם: אתם מחפשים משפחתית האצ’בק עם עיצוב חיצוני מודרני ובולט שאינו דומה לשום דבר אחר על הכביש, מעריכים תא נוסעים טכנולוגי, מסתפקים במרווח סביר מאחור, ומוכנים לשלם מחיר דומה למתחרות אירופאיות מובילות כמו הגולף או ה-308.

כנראה שכדאי לכם לחפש במקום אחר אם: המרווח במושב האחורי ותא המטען הם קריטיים עבורכם (יש מתחרות מרווחות יותר), אתם מחפשים את התמורה המוחלטת הטובה ביותר לכסף (יש אופציות זולות יותר, אולי קוריאניות או יפניות), או שאתם מעדיפים תפעול קלאסי יותר עם פחות מסכי מגע.

פסק הדין הסופי: האופל אסטרה החדשה היא מכונית טובה מאוד בפני עצמה, הצעה מרעננת וראויה בקטגוריה תחרותית.

היא לא בהכרח הבחירה ה”הגיונית” או ה”משתלמת” ביותר, אבל היא בהחלט אחת המעוצבות והמעניינות יותר.

אם העיצוב והטכנולוגיה קורצים לכם, ואתם מוכנים לקבל את הפשרות הקטנות, בהחלט שווה לתת לה נסיעת מבחן ולראות אם הכימיה הגרמנית-צרפתית עובדת גם עבורכם.